כיכר קושצ'לני בלודז

JGuide LO KO BU 1S

כיכר קושצ'לני Koscielny Square נמצאת בין הרחובות קושצ'לני Koscielny וזגרסקה Zgierska.
הכיכר משמשת צומת מרכזי חשוב מאז היווסדה של לודז' ויש לה תפקיד מפתח בחיי יהודיה בעיקר בזמן הגטו.
כנסיית מרי הקדושה שימשה כמחסן למיון רכוש יהודי שנשדד, הבית האדום ה'קריפו' איכלס את המשטרה הפלילית שהתעללה בתושבי הגטו, גשר העץ שחיבר את חלקי הגטו מעל רחוב זגרסקה Zgierska ה'ארי' היווה נקודת פיקוח של הכובש על הנכבש והבית במספר 4 שבין כתליו נוהל רישום כרונולוגי של חיי הגטו.
מעבר לכיכר ברחוב לוטומירסקה Lutomierska 1 שכנה משטרת הגטו היהודית. מאחורי כנסיית מרי הקדושה ברחוב לגניצקה Lagiewnicka 1 היה השוק היהודי שוקק הפעילות שב 1941 ע"פ הוראת רומקובסקי הפך למחסן הירקות המרכזי של הגטו. בבית הפינתי היה מטבח שסיפק מרק לרופאי הגטו.

איך מגיעים

אם הגענו ברכב פרטי כדאי להחנות את הרכב מאחורי כנסיית מרי הקדושה ליד הבית האדום ברחוב קושצ'לני Koscielny ולהתחיל את הסיור מרחבת הכנסייה.

לכיכר אפשר להגיע בחשמלית, באוטובוס והדרך הנוחה ביותר היא עם מונית שתוריד אותנו בחזית הכנסייה.

קישורים

כנסיית מרי הקדושה - לודז

JGuide LO KO CH 1S

כנסיית מרי הקדושה ממוקמת במרכז כיכר קושצ'לני Place Koscielny היא תוכננה ע"י האדריכל Konstanty Wojciechowski ונבנתה בשנים 1888-1897 במקום כנסיית עץ שהועברה לרחוב אוגרודובה Ogrodowa במתחם פוזננסקי.
הכנסייה בנויה מלבנים אדומות ועם חזית דו-צריחית.
חזית הכנסייה פונה לרח' זגרסקה Zgierska , במקום בו היה גשר העץ שחיבר את שני חלקי הגטו. עצם המצאותה של הכנסיה בתוך הגטו היה לצנינים בעיני היהודים.
בשל קרבת הכנסייה לבניין הקריפו היא שימשה בשנות הכיבוש כמחסן בו מוינו ואוחסנו החפצים אשר נשדדו מהיהודים ומחסן למוצרים שיוצרו ע"י תושבי הגטו.
בחצר הכנסייה וברחבה שמדרום ניתן לראות כמה מכסי ביוב שיוצרו ע"י רסורט המתכת בגטו, במרכז המכסה – מגן דוד.

הבית האדום הקריפו - לודז

JGuide LO KO BU 1S

הבית האדום הוא כינויו של מבנה קהילתי ברחוב קושצילני Koscielny 8 בו שכנה בעת ימי הגטו המשטרה הפלילית criminal police וע"כ נקרא גם הקריפו cripo
הקריפו בלודג' נפתח ב-19 במאי 1940 בבניין שהיה בעבר בבעלות הכנסיה הקתולית וכונה בשם הבית האדום על שם הלבנים האדומות שהיה בנוי מהן.
מפקד הקריפו היה ד"ר וילהלם צירפינס והוא שירת בתפקידו זה בין השנים 1940-1941.
תפקידו המרכזי של הקריפו היה החרמת רכוש יהודי ומניעת בריחה מהגטו, וכן חשיפת רכוש יהודי שהוחבא בגטו. בסניף הקריפו הועסקו כ-20 אנשים, מרביתם גרמנים מלודג' והסביבה שהכירו היטב רבים משוכני הגטו. הם נודעו באכזריותם שהתבטאה בין ביתר בעינוי ורציחת יהודים רבים, שזומנו לחקירות במשרדי המקום.
מדברי תושבי הגטו ניתן ללמוד שעצם הזימון לקריפו עורר פחד וחרדה מהבלתי ידוע. בנוסף, ידוע על יהודים שזומנו לקריפו עקב חשדות ומעולם לא שבו אל ביתם.

הבית בקושצ'לני 4 - לודז

JGuide LO KO BU 1S

בבית הפינתי שבככר קושצ'לני Koscielny 4 נוהלה ונמצאה 'הכרוניקה של גטו לודז'. זהו רישום כרונולוגי יומי של האירועים בגטו לודג', שנתחבר ביוזמת הארכיון שליד המחלקה הסטטיסטית בהנהגתו של ראש היודנרט חיים רומקובסקי. הכרוניקה נכתבה מ-22.1.41 עד ה- 30.7.44.
כותבי הכרוניקה ולכסיקון הגטו היו אנשי רוח ועיתונאים מלודג'. הצטרפו אליהם גם יהודים ממרכז אירופה שהגיעו ללודג' במשלוחים האחרונים. ביניהם העיתונאי יוליאן צוקר, האותנוגרף יוסף זליקוביץ וחוקר המקרא ד"ר אברהם שלום קמיינצקי.
רישום יומי כלל בדרך כלל דין וחשבון על מזג האויר, פרטים סטטיסטיים על ילודה ותמותה, מעצרים פליליים, חלוקת מזון, מצב הבריאות של האוכלוסיה, דינים וחשבונות ממקום העבודה ועוד.
בגטו פעלו צלמים שהנציחו את מראות הגטו ומצוקותיו – כל זאת נרשם וחובר לכרוניקה. הצלמים שעסקו בתיעוד הגטו היו מנדל גרוסמן והנריך רוס.
לוציאן דוברושיצקי כותב במבוא למהדורה הפולנית של הכרוניקה שפורסמה ב 1965 "הכרוניקה של גטו לודז' מזעזעת בפשטותה והיא מסמך בל ערך היסטורי עצום. עושר המידע הכלול בה, הדיוק ברישום והדרך השיטתית בה נתחברה, עושים את הכרוניקה למקור שאין שני לו בכל אשר נכתב על חורבן יהודי אירופה בלחמת-העולם השנייה. שלא כרשימות אישיות רבות מאותה התקופה, הכרוניקה לא רק נכתבה מדי יום ביומו, אלא העובדות והאירועים מבוססים על מקורות-מידע ראשוניים או על מסמכים, שגם הם חוברו באותם הימים עצמם. וזאת בעיקר הודות לכך, שהיא נתחברה בידי מוסד, שהיתה לו גישה כמעט לכל הרישומים הפנימיים של הגטו. מוסד זה היה הארכיון של ראש מועצת היהודים בגטו לודז'"

קטעים מתוך הכרוניקה

התמותה במחנה הצוענים: ...על-יסוד הנתונים של מחלקת הקבורה המקומית, אשר כפי שנמסר בידיעון ביום 1 בחודש שעבר, עוסקת בקבורת המתים של "מחנה הצוענים" בחלקה המיועדת לכך בבית-העלמין היהודי, נקברו תוך חודש דצמבר 400 איש ממחנה זה (מיום בואם ועד אז - 213 איש), כלומר פי שניים יותר ממספר הפטירות בקרב 250 אלף יהודי לודז' לפני פרוץ המלחמה... לדברי השכנים המתגוררים בקרבת המחנה, זה עשרה ימים מוצאים הצוענים במכוניות-משא. כנראה יחוסל המחנה כליל עד סוף השבוע. כבר עכשיו המחנה כמעט ריק מאדם. חיסול המחנה נגרם, כמשוער, בגלל סכנת התפשטות הטיפוס.

עבודה: "…כאשר אני מנסה להזכר בעבר, הרי ראשית כל הנני מתמלא בגאווה נוכח התפתחותו של הגטו כמרכז-עבודה. הרי מלא כלום הקימונו סדנאות עבודה ענקיות, הנענו מפעלים ובתי-חרושת למיניהם. אנו מעסיקים כבר היום חיל גדול, המונה כ50- אלף איש…מן ההתחלה אני שואף למטרה אחת, והיא היכולת להוכיח לשלטונות, שהגטו מורכב אך ורק מאנשי-עבודה, שכל תושב בגטו המסוגל לעבוד הוא בעל סדנת-עבודה…"
שמועות על גירושים: "הסכמתי לאחרונה לקלוט עשרים אלף יהודים ממרכזים קטנים, וכתנאי לכך העמדתי את הרחבת שטח הגטו. מהגטו יגורשו כעת רק אותם התושבים, אשר לדעתי גורל זה מגיע להם…זכרו, שתכלית כל שאיפותי היא, שאנשים ישרים יוכלו לישון בשקט. לבעלי כוונות טובות לא יאונה כל רע".
חינוך: "חופשת בתי-הספר המתמשכת כבר למעלה משלושה חודשים, גורמת לי דאגה יתירה לגורל הטף…האמינו לי , אבות ואמהות, לבי שותת דם בראותי את ילדיכם המשוטטים ברחובות, ועד כה אין בידי לפתוח בפניהם את שערי בתי-הספר".
תוכניות לשנת 1942: "התכנית היא עבודה, עבודה ועוד פעם עבודה. ברצון-ברזל אשאף לכך, שתימצא עבודה לכול…על-ידי הגשמת תכנית המסגרת אוכל לטעון, על-סמך מספרים שאין להכחישם, כי היהודים בגטו הם גורם יצרני, ומטבע הדברים הם אנשים נחוצים…עושה אני כל מה שניתן לעשות. אין לתבוע ממני את אשר חורג מעבר לאפשרויותי. אחרי ואחיותי, נשאר אני דבק בעמדתי, שללא עזרתכם לא אשיג מאומה. אולם בעזרתכם, הנני משוכנע, שאוכל להגשים את שליחותי: ליצור תנאים, אשר יאפשרו לעבור בבריאות את התקופה הנוכחית, לשמור על חייו ועל בריאותו של כלל הציבור בגטו והדור הצעיר שלו".

גשר העץ רח' זגרסקה - לודז

JGuide LO ZG BU 1S

רחוב זגרסקה Zgierska היה לפני סגירת הגטו אחד הרחובות ההומים והמרכזיים בעיר לודז'. מתוך עדות נמצאנו למדים כי "רעש התריסים המורמים צלל אל תוך המולתו של הרחוב המלא בצליל החשמלית החוצה את רח' זגרסקה, נובמיסקה, פיוטרקובסקה..."
הרחוב עצמו לא היה כלול בשטח הגטו, גשר העץ שמעליו חיבר את שני חלקי הגטו, המזרחי והמערבי.
בצילום נראה גשר אחד מתוך שלושה גשרים שחיברו את חלקי הגטו השונים. הגשר ממוקם ליד גדר כנסיית מרי הקדושה מעל רחוב זגרסקה Zgierska רחוב "ארי", והוא מחבר בין שני אזורים שהיו בתוך גטו לודז'. בכל צילומי הגשרים שנותרו אפשר להבחין בצפיפות היהודים העוברים על הגשר עדות לכך כי הגשר הוא "צוואר בקבוק" בין "מעשה טלאים" של שכונות ורחובות שהיו לפני הגטו חלק רצוף מהעיר והפכו בתקופת הגטו למתחמים מבודדים המופרדים באופן ברור מהרחובות שהוגדרו ה"אזור הארי". הגשרים שקישרו בין רחובות הגטו הפכו בכורח המציאות לנקודת מפגש בין תושבי הגטו לבין רודפיהם, מקום בו היו תושבי הגטו חשופים לעתים להתעללות.

כיכר יוינה פילצר ברחוב לאגיבניצקה

JGuide LO LA BU 1S

בכיכר שברחוב לאגיבניצקה 1 Lagiewnicka היה בזמן הגטו שוק יהודי שוקק שנקרא כיכר יוינה פילצר ממש כפי שהיה טרום המלחמה. בסתיו 1941 החליט רומקובסקי לסגור את השוק והפך אותו למחסן הירקות המרכזי של הגטו. בבניין הפינתי היה מטבח שהכין מרק לרופאי הגטו.

משטרת הגטו ברחוב לוטומירסקה

JGuide LO LU BU 1S

ברחוב לוטומירסקה 1 Lutomierska היה הבסיס של שירות הסדר Ordnugsdienst הידוע בתור משטרת הגטו היהודית. בהדרגה הוקמו חמש תחנות משטרה אזוריות. מפקדה היה ליאון רוזנבלט Leon Rozenblat אחרי חיסול הגטו, בספטמבר 1944, החליף אותו מורדקה ברודר Mordka Bruder.